עבירת העסקת עובד זר ללא היתר

תארו לכם מצב בו נתפס אדם משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן נהיגה. למרות זכותו להישפט, מחליט אותו אדם משיקוליו להודות בביצוע עבירת תעבורה – שהיא עבירה מנהלית אשר אינה גוררת רישום פלילי – כנגד תשלום קנס. אולם, לאחר שהודה בביצוע העבירה, תוך שהסתמך על כך שהעונש שיוטל עליו הינו קנס מינהלי ללא הטלת חותם פלילי, מחליטה רשות האכיפה להתנער מהתחייבותה ולהגיש כנגדו כתב אישום פלילי על בסיס הודאתו. אותו אדם הפך באחת ממבצע עבירה מנהלית לנאשם בהליך פלילי, אשר אם יסתיים בהרשעה היא תגרור לא רק הטלת קנס אלא גם רישום פלילי – היינו הפיכתו לעבריין.

מדוע המדינה מתעקשת להפוך אלפי מעסיקי עובדים זרים לעבריינים פליליים?

כאילו מצב זה אינו חמור מספיק, תארו לכם שגם עקרון הפרדת הרשויות נגוז. שאם תלה אותו אדם את תקוותו בבית המשפט לשם עשיית צדק, הוא יגלה שבתי המשפט האמונים על יישום החוק תוך הפעלת שיקול דעת בלתי תלוי ושמירה על עקרון הצדק וחובת ההגינות המוטלת על הרשות, מוותרים על שיקול דעתם, מאמצים באופן מלא את מדיניות רשויות התביעה, מכשירים בפסקי הדין שלהן מצב – לכל הפחות – בלתי הוגן זה, ומרשיעים.

זהו לצערי מצב הדברים הנוהג היום בבתי הדין הארצי לעבודה, ככל שמדובר בעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר.

עבירת העסקת עובד זר ללא היתר הינה עבירה מנהלית, וככזו, דרך המלך לאכיפתה, אף על פי הנחיות היועמ"ש הייתה הטלת קנס מנהלי. רק בנסיבות חמורות וחריגות, שעניינן בד"כ ריבוי עבירות, ניתן היה להגיש כתב אישום פלילי בגין עבירת ההעסקה.

המדיניות והנהלים בנושא

בחודש ינואר 2012 שינתה המדינה באופן רשמי מדיניות זו, ופרסמה נוהל חדש במסמך מתווה של התובע הראשי של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. במסמך פורטו "שיקולי התביעה לגבי נסיבות שישקלו להגשת כתב אישום במקום הטלת קנס מנהלי בעבירות מנהליות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991". במסמך זה הורחבו הקריטריונים להגשת כתב אישום פלילי לבית הדין לעבודה בגין עבירת ההעסקה עד כדי כך, שהם חלים על כל עבירת העסקה כמעט.

כך, הפכה עבירת ההעסקה מעבירה מנהלית, כמו עבירות תעבורה, לעבירה שנאכפת כעבירה פלילית הלכה למעשה, והרשעה בה גוררת רישום פלילי. האם לכך התכוון המחוקק? האם התכוון להכניס למעגל העבריינים כל מי שמעסיק עובד זר במשק ביתו ללא היתר? האם די בכך שהרשות טוענת שמדובר בעבירה שהפכה ל"מכת מדינה" ולכן קנס מנהלי אין בו די לשם הרתעה?

שאלות אלו, שתפקידה של הערכאה המשפטית להשיב עליהן, הסתברו להיות רק קצה הקרחון. הסתבר, שעבירת ההעסקה אכן נאכפת כיום כעבירה פלילית במובן זה שמוגש בעטיה כתב אישום פלילי, אולם, במקרים רבים מידי הרשות אינה טורחת לנהל הליך הוגן ולשמור על זכויות יסוד חוקתיות של החשודים או הנאשמים.

כך למשל, מחייב הדין ואף מחייבים נהלי הרשות, כי חיפוש בביתו של אדם ייעשה על ידי פקחים לובשי מדים בכפוף להצגת צו חיפוש חתום על ידי שופט ותוך קבלת הסכמת המחזיק בנכס להיכנס אליו. אולם, תדיר מבוצעות ביקורות על ידי פקחי הרשות בבתים פרטיים של אזרחים בניגוד חמור לדין ולנהלים. פקחי הרשות, לעיתים למעלה מעשרה במספר, מתפרצים באגרסיביות לבתים ללא צו חיפוש, ללא מדים, ללא קבלת הסכמת המחזיק בנכס ולעיתים כשנוכחים בבית קטינים בלבד. הם מבצעים חיפוש מנוגד לדין, מתחקרים את מחזיקי הנכס ואת העובד שנתפס מבלי ליידע איש בנוגע לזכויותיו או בנוגע לכך שהוא עלול להפליל את עצמו או שיש לו זכות להיוועץ עם עורך דין הגירה.

התנהלות שכזו, ובפרט ביצוע חיפוש ללא צו שיפוטי, מהווה פגיעה כה חמורה בהגינות ההליך, שברי כי עליה להוביל לפסילת החיפוש שנעשה ומכלול הראיות שהושגו מכוחו. בתי הדין האזוריים לעבודה אכן פסלו פעם אחר פעם חיפושים שנערכו ללא צו וזיכו לפיכך את הנאשמים בהעסקה. אולם, הרשות ערערה על זיכויים אלו רובם ככולם, ולמרבה ההפתעה ערעוריה התקבלו והזיכויים בוטלו למרות החיפוש הלא חוקי שנערך.

דוגמה נוספת עוסקת בשינוי מדיניות האכיפה. אמנם שונתה המדיניות של הרשות ביחס להגשת כתבי אישום תחת הטלת קנסות רק בשנת 2012. אולם בפועל, החלה הרשות להגיש כתבי אישום עוד טרם פורסמו ההנחיות, כבר בשנת 2010, לאחר שנתפסה עובדת זרה בביתם של הגברת נילי פריאל ומר אהוד ברק.

התנהלות הרשות

התנהלות זו של הרשות נשאה שתי השלכות חמורות במיוחד. הראשונה, היא שמדובר בהחלה רטרואקטיבית של מדיניות אשר אסורה על פי ההלכה. זאת אומרת ששינוי מדיניות משנת 2012 הוחל על עבירות שבוצעו בשנת 2010, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של אדם על מדיניות נוהגת. השנייה, היא פגיעה חמורה בזכויות חוקתיות של חשודים כבר בשלב החקירה: בין השנים 2010 ל-2012 זומנו חשודים רבים אשר בביתם נתפסו עובדים זרים ללא היתר לחקירות אצל הרשות. הם לא ייודעו כדין שמדובר בחקירה באזהרה אשר עלולה לגרור הגשת כתב אישום פלילי כנגדם, ובמקרים רבים הובטח להם על ידי הפקח החוקר כי במידה שיודו, ייסגר תיק החקירה בהטלת קנס מנהלי בלבד ומבלי שהדבר יירשם במרשם הפלילי. לאחר שהודו במסגרת אותה הבטחה מנהלית, הוגש כנגדם כתב אישום פלילי.

גם במקרים כאלו נדחו בבית הדין הארצי לעבודה הטענות שעניינן החלה רטרואקטיבית או מימוש ההבטחה המנהלית.

מצב הדברים כיום הוא שבית הדין הארצי לעבודה למעשה אימץ לחלוטין את עמדת הרשות, ומכשיר בפסקי דינו את התנהלות הרשות ופקחיה, התנהלות אשר פוגעת פגיעה חמורה בזכויות יסוד של חשודים ונאשמים.

********************************

משרד עורכי דין זרי חזן ושות' הוקם בשנת 2004 בידי עו"ד זרי חזן, בוגר המרכז הבינתחומי בהרצליה ובעברו בכיר בעולם התקשורת. צוות המשרד מורכב כולו מעורכי דין יוצאי הדרגים הגבוהים של המערכת המשפטית במגזר הציבורי או משרדים מובילים, בעלי ניסיון רב בהגירה, העסקת עובד זר וזוהי מומחיות העיסוק של המשרד.